​הפרעת קשב וריכוז

מזה 28 שנים אני עוסק באבחון ובטיפול של ילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
הטכניקה הייחודית של הבדיקה הקלינית מאפשרת התייחסות לא רק לסימנים העיקריים של ההפרעה אלא גם לסימפטומים אחרים, המלווים פעמים רבות את ההפרעה.
חלק מהילדים הסובלים מהפרעות קשב פגיעים, הם בעלי נטייה לחרדות, לרגישות יתר, להתרגשות.
ביניהם יש ילדים המפתחים "טיקים" ויש שמתקשים בלמידת הקודים החברתיים.
רק אבחון נכון של המצב על שלל מרכיביו מאפשר המלצה טיפולית רחבה וכוללנית, שכן רק אם מטפלים בהפרעה כמכלול מאפשרים התפתחות תקינה.
בעבר, היו שאיבחנו הפרעת קשב באמצעות אבחון T.O.V.A, שהוא אבחון ממוחשב המשקף בצורה אובייקטיבית את המצב בו נתון הילד בזמן המבחן, אך אינו מסוגל לאבחן מה הן הסיבות אשר גרמו לירידה בריכוז ברגע נתון.
ככלל, אבחון זה משמש, כיום, כלי עזר לביסוס האבחנה הסופית. 
ישנם עדיין רופאים אשר סבורים כי אם ילד מגיב טוב לריטלין זו הוכחה שהוא סובל מהפרעת קשב. אלא שאין הדברו חד משמעי. הוכח כי רוב רובה של האוכלוסייה מגיב לריטלין בצורה חיובית - ללא קשר להפרעות קשב וללא קשר לשאלה אם כן או ישנם סימפטומים של ההפרעה. סיבות רבות עלולות לגרום לסימנים של הפרעת קשב: 
• בעיות משפחתיות
• בעיות רגשיות
• דיכאון
• אנמיה
• תולעים
• הפרעה בבלוטת התריס
• דיסריתמיה חשמלית
• מצבים חברתיים
• לקויות למידה
• אלרגיות
• הפרעות שינה
וכו'. 
האבחון הנכון של ההפרעה כולל את שלילת הסיבות האחרות העלולות לגרום לסימפטומים דומים, ובעיקר להצביע על הסימנים מוכיחים, בסבירות גבוהה, שההפרעה אכן קיימת .
האבחון הקליני, לכן, הוא הדרך היחידה להגיע לאבחנה טובה המאפשרת את ההבנה הנכונה ואת הטיפול הכולל המתאים.

חזרה למעלה 
 

חרדות

ההתקדמות המהירה של המדע והשינויים החברתיים והמשפחתיים שבאו בעקבותיה יוצרים פער בין הבשלות הרגשית של האדם לבין דרישות החברה המודרנית.
התיווך והתמיכה איתם גדלו הילדים בעבר,שני גורמים שאיפשרו להם לפתח ביטחון בדרכם לעצמאות אינם קיימים היום. בתקופתנו הילדים חייבים להתמודד עם דרישות מוגברות, הם מוצפים בשפע אדיר של גרויים ומידע.
הביטוי למצוקה הנגרמת מתהליך זה הוא רמת חרדה מאוד גבוהה, המשפיעה על תפקודו של הילד ועל המשך התפתחותו.
צורות שונות לחרדה; חרדה כללית, חרדה מללכת לבית הספר, חרדה ממקומות הומי אדם, חרדה מבדידות,או חרדת פרידה ונטישה, כן נוצרות חרדות ספציפיות. לדוגמה, הפרעה כפייתית טורדנית המסוגלת לעיתים להגיע לרמות כאלה עד כי קשה להבדילה ממצב של חולי.
יש צורך לאבחן לא רק את גורמי החרדה אלא גם את הדרך הנכונה להתייחסות טיפולית וזאת כדי לספק את הכלים הנכונים שיאפשרו את המשך התפתחותו הרגשית של הילד ויכולת ההתמודדות הנכונה שלו עם ציפיות של החברה.

חזרה למעלה 
 

PDD ואוטיזם

החל מ-1983 תפקדתי כיועץ של התחנה של לשכת הבריאות חיפה שבאחריותה היו הגנים הטיפוליים והכיתות המיוחדות לילדים בעלי הפרעות תקשורת.
במהלך השנים עסקתי באבחון ואיזון תרופתי של מצבים אלה, בשנת 2008 הקמנו ביחידה, אותה אני מנהל בביה"ח בנהריה, כיתה לילדים הסובלים מ-PDD או אוטיזם והזקוקים לאיזון תרופתי שלא ניתן לבצע במסגרת הקהילה.
הקשיים ההתנהגותיים מהם סובלים ילדים עם PDD ואוטיזם משפיעים לפעמים כל כך על כל בני המשפחה,שסבלם רב.
לכן, שיפור התנהגותו של הילד החולה עשוי להקל על המצב ולשפר את איכות חיי כל הסובבים.

חזרה למעלה

 

הפרעה בתקשורת חברתית

(NVLD לשעבר) - Social communication disorders

אבחנה זו אינה מוכרת לרוב והיא שונה מהאוטיזם בתפקוד גבוה. כיום, ילדים רבים הסובלים מאבחנה זו לומדים במסגרת של ילדים עם הפרעות תקשורת בתפקוד גבוה שם הם יכולים לקבל תרגול לשיפור הבעות והתאמות תקשורתיות אך אינם מקבלים את הטיפולים והסביבה אשר יכולים לשפר את מצבם ואת מיומנויותיהם החברתיות. ילדים הסובלים מהפרעה בתקשורת חברתית מעוניינים בקשר עם ילדים אך אינם מצליחים להבין את התקשורת הלא מילולית ואת הכוונות של הסובבים. לכן, ילדים אלו מגיבים לעיתים בצורה לא מותאמת וללא טאקט.

כבר בגיל הילדות ילדים הלומדים או נמצאים איתם מתקשים לנהל תקשורת מתאימה איתם. בעקבות הקשיים שנוצרים, פעמים רבות ילדים עם הפרעת תקשורת חברתית סובלים מחרם ולעיתים הם רק נמצאים ליד החברה אך אינם מצליחים להשתלב בה. מצב זה מעורר חרדה ההולכת ומתעצמת עם הזמן.

במהלך ההתבגרות התקשורת המילולית והלא מילולית תופסות מקום משמעותי מאוד ביצירת חברויות והשתייכות לקבוצות. ילדים הסובלים מהפרעת תקשורת חברתית כושלים במצב זה ורצונם העז לקשרים חברתיים נותר ללא מענה. כתוצאה מכך קיימת סכנה להתפתחות מצב דכאוני אשר לפעמים עשוי להתפתח למצב אובדני. התהליך שתואר לעיל הוא שונה מאוד מהתהליך אצל ילדים הסובלים מהפרעת תקשורת מסוג PDD, לכן אבחנה מבדלת נכונה בין שני המצבים הללו: PDD והפרעה בתקשורת חברתית (NVLD לשעבר) היא הכרחית על מנת לספק את הטיפול הנכון אשר יאפשר התפתחות טובה יותר וללא סכנות.

חזרה למעלה 
 

הפרעות התנהגות ואי-שקט

הפרעות אלה הן לפעמים חלק מהפרעות קשב וריכוז. אולם לעיתים הם תוצאה של מצבים רפואיים אחרים כמו;
• צליאק
• בעיה בבלוטת התריס
• אפילפסיה
• ויש שהם ביטוי לדיכאון
• ולעיתים תגובה למצב חברתי, משפחתי או רגשי
בתהליך האבחוני חייבים להגיע להבנת הגורמים לתופעות אלה על מנת לאפשר את הטיפול הנכון.
ילד הסובל מהפרעות התנהגות ואי-שקט שלא על רקע של הפרעת קשב יכול להגיב טוב יותר לטיפולים תרופתיים שאינם קשורים לריטלין.

חזרה למעלה
 

הפרעות אכילה

ב-1994 הקמנו את המרפאה להפרעות אכילה שבמכבי שירותי בריאות - מחוז צפון. שם שימשתי פסיכיאטר ילדים ונוער עד שנת 2003. 
ב-1995 הקמנו את היחידה להדרכת הילד והמשפחה שהיא מחלקה פסיכיאטרית לילדים ונוער בביה"ח הממשלתי לגליל המערבי בנהריה.
היות שהמחלקה ממוקמת בתוך בית חולים כללי וניתן לקבל במהירות את הייעוצים המבוקשים הפכה למחלקה הגדולה בצפון בתחום הטיפול בהפרעות אכילה.
כמנהל המחלקה הזו, רכשתי ניסיון רב באבחון ובטיפול בהפרעות אלה.
במקרים רבים ניתן לארגן טיפול כוללני אינטנסיבי בבית המטופל ובכך למנוע הדרדרות העלולה להובילו לאישפוז.

‎‎
חזרה למעלה 

 

דיכאון

בשנים האחרונות עלתה המודעות להפרעות דיכאון אצל ילדים.
הסימפטומים אצלם לפעמים נחשבים כהפרעת קשב, הפרעת התנהגות, הפרעת שינה, הפרעת אכילה או הפרעת תקשורת חברתית.
ניתן לאבחן את הדיכאון ולטפל בו לפני שיגרום לסיבוכים משמעותיים בתפקודו של הילד.

חזרה למעלה 
 

מצבים פסיכוטיים

במצבים בהם קיים ריבוי סימפטומים קשים, נפגעים תפקודו והתנהגותו של הילד או המתבגר.
במקרים כאלה התערבות אינטנסיבית מסוג התערבות במשבר הכוללת טיפול תרופתי, בניית מסגרת בעלת גבולות .מאוד ברורים והדרכה מסיבית להורים, עשויה לשפר מצבים אלה ולמנוע את הסלמתם. 
הניסיון הרב שרכשתי במתן תרופות פסיכיאטריות משרת אותי היטב בנושאים הדורשים מעורבות תרופתית דחופה.

חזרה למעלה 
 

מצבים פוסט-טראומטיים

כעובד בביה"ח לגליל המערבי בנהריה, התמודדתי עם מצבים פוסט-טראומטיים רבים אשר הופנו למיון או למחלקה. מצבים פוסט-טראומטיים גורמים תדיר לירידה תפקודית משמעותית במידה שהמענה אינו מהיר ותואם את הבעיה. 
מניסיוני הרב בביה"ח, אני נותן מענה גם למצבים מסוג זה ביעילות. 

חזרה למעלה 
 

טיקים

מדובר בתופעה שלפעמים היא הפרעה עצמה ולפעמים היא מלווה הפרעות אחרות כמו הפרעת קשב וריכוז. לפעמים הפרעה זו מורכבת ומאובחנת כתסמונת טורט. במצבים אלה כדאי להבין כי הטיקים הם חלון ראווה. אי לכך יש להם השפעה משמעותית על מצבו החברתי, התפקודי והמשפחתי של הילד. יש לקחת בחשבון השפעות אלה כאשר מחפשים את האיזון התרופתי ואת הטיפול הנכון.

 

חזרה למעלה 

​

הפרעות בתפקוד חברתי

מקורן של הפרעות אלה בקושי של הילד ללמוד את הקודים החברתיים, להבין הומור ולפרש אל נכון את התייחסות הסובבים כלפיו.
אבחנות רבות קשורות למצבים אלה, ביניהן אספרגר, Non Verbal Learning Disability , מצבים על רקע אורגני, מצבי דיכאון או נטייה להפרעות אישיות. לפעמים אין אלה אלא ביטוי של תחילת תהליך מחלת נפש.
האבחון במצבים אלה הוא לפעמים מורכב ומסובך, אך הכרחי, בנסיון לשפר את תפקודו החברתי של הילד שימנע את בידודו החברתי ויאפשר את התפתחותו הרגשית.

​

חזרה למעלה 
 

מחשבות וניסיונות אובדניים

מחשבות וניסיונות אובדניים הם פעמים רבות ביטוי למצוקה ממשית הדורשת התערבות מידית בדגם של התערבות במשבר. ישנם מצבים שהם תוצאה של מחשבה מעמיקה והחלטה קיומית של הרצון להפסיק את החיים.
מצבים אלה דורשים התייחסות טיפולית לטווח ארוך.
פרפקציוניזם, דרישה עצמית גבוהה ותסכול מחוסר הצלחה הם גורם משמעותי שמחייב תגובה של התארגנות והתאמות.

​

חזרה למעלה 

 

התלכלכות או ENCOPRESIS

זוהי תופעה הדורשת התייחסות רפואית ונפשית כאחת. רצוי שההערכה הנפשית תיעשה על ידי פסיכיאטר ילדים לאחר בירור מקיף של רופא הילדים, על מנת לאפשר בחירת הטיפול הרגשי המתאים ביותר בשילוב אופטימלי של הפן הרפואי במטרה לפתור את הבעיה.
 

חזרה למעלה

​